חווה גרדין

זכרונות (15/08/2016 18:44)

אחי יעקב בורק ז"ל/ חוה גרדין
על אופיו של הנוער מטרוכנברוד ושאיפתו להתקדם, לצאת לעולם הגדול, לרכוש
השכלה, אפשר ללמוד מסיפור חייו של אחי יעקב בוראק ז"ל, בנם של אברהם
חנינא, ואשתו אסתר בת הרב של העיירה ר' יצחק וולף ווייסמן זצ"ל.
ברצוני לבטא בסילודים, סיפור חייו הסוערים. היה זה בשנת 1909 , כאשר הקיצונו
בוקר אחד, והוא נעלם יחד עם התפילין שלו. בבית החלה מהומה, וחיפושים אחריו.
נודע לנו מפי חברו בנו של שמריל השוחט, איש סודו, שהוא נסע לווילנה לישיבה,
ללמוד תורה. הוא אז, בן 14 שנה. בווילנה הייתה קיימת חברת "מפיצי השכלה",
והם בחרו בבני הישיבה המוצלחים, ציידו אותם בהמלצות, ושלחום למרכזם
באודיסה. ואחד מאלה היה אחי, והוא נשלח ללמוד בפוליטכניקום, הנדסה ימית.
כישרונו הרב סייע לסיום לימודיו בהצלחה. את הוצאות לימודיו וכלכלה, הוא מימן
חוץ מתמיכת המשכילים, ע"י מתן שיעורים לילדי יהודים בעלי אמצעים באודיסה.
לאחר ההפיכה הראשונה ברוסיה, כאשר הליברלים כשבראשם קרנסקי, הגיעו
לשלטון אפשרו גם ליהודים להשתלב במעגל השגת עמדות ממלכתיות. יעקב, קיבל
אז תפקיד של רב חובל באוניה בשם "פטרו פבלובסקי". בתקופה ההיא, הגיע
פעמיים לטרוכנברוד, לבקר את משפחתו. בפעם השנייה לביקורו, הופיע במלוא
הדרו, בתלבושת מלאה של רב חובל, בליווי אדיוטנט לפי התקן של אז. ואז, הזמין
אותו הרב בייגל, בן דודו, לשאת דרשה בבית הכנסת מיקובר, ולדברי הרב בייגל,
דרשתו בבית הכנסת הייתה מקיפה ומובנת, סוד הצלחתו, "גירסא דינקותא אינה -
משתכחת" הדבר עשה רושם רב בעיירה, והרבה זמן דובר על כך. בביקור האחרון,
לקח אותי איתו לאודיסה, סידר לי מקום מגורים, ורשם אותי לבית ספר. בשנת
1917 פרצה המהפכה הבולשביקית, הוא יצא למלחמה, ואני חזרתי לטרוכנברוד,
ומאז לא שמענו ממנו כל דבר. כעבור מספר שנים, פנינו לקונסוליה הרוסית
בוורשה. וקיבלנו תשובה, שהוא טבע יחד עם אנייתו בפטרוגרד, יחד איתו היה גם
מוטל שוורץ בן שלמה לייבהס, הוא עבר לצד הקומוניסטי וקיבל תפקיד בכיר, וגם
קליינמן פגש אותו בזמן המלחמה.
למגינת לבבו, מכל המשפחה המסועפת של משפחת בורק, נשארנו 3 בנות. אני
בזכות השתייכותי לתנועה הציונית, זכיתי לעלות ארצה עוד לפני היטלר ימ"ש.
ושתי אחיותיי שסירבו לחזור עם האבא מארצות הברית לטרוכנברוד. כפי
שמספרים הניצולים, היה אחי יוסף, הקרבן הראשון. ירו בו בלכתו ברחוב ללא כל
סיבה. לדאבוני, משפחתי הי"ד הושמדה, האבא, ואחותי דבורה עם כל משפחתה ;
אחי חנינא היה בין לוחמי גטו וורשה, והושמד יחד עם משפחתו.
בשנת 1962 , נערך בירושלים כנס עולמי של פיסיקאים מכל העולם כולל נציגי
רוסיה. והנציג של ארה"ב, היה פרופ' סול הריסון, מרצה לפיסיקה באוניברסיטת
פרינסטון, שנמנה על תלמידיו של פרופ' איינשטיין, והוא בן אחותי בעסיה
מפילדלפיה. הוא ביקר אותנו מספר פעמים והביא לנו צרור מכתבים, התכתבויות
בין יעקב לבין אבינו בהיותו בפילדלפיה. אגב, מכתבים אלה כתובים בעברית
רהוטה, ומהם אפשר לעמוד על טיבה ומהותה של עיירתנו, והנוער השוקק, שלבו
היה פתוח לכל דבר.
לזכר אחי יעקב, ולזכר משפחתי הענפה, אשא קינה עליכם, אנשי עמל, ברי לב. הנה
אתם עוברים לפני ואני רואה אתכם כמו אז, אך רק בעיני רוחי, כי הונף הגרזן
עליכם והכרית אתכם, לבי יחלום את נדיבותכם, צער חייכם ותפארת מעשיכם,
ויחלום ויקונן כאחד.
לטוהר נפשכם רשמתי שורות אלה. -