ברקאי אורי 

-

אורי ברקאי

 אורי נולד ב- 31 באוקטובר 1950. כבר בכיתות הנמוכות של ביה"ס התבלט אורי בהומור האופייני לו. בלימודים אינו מן המתבלטים. הוא אוהב יותר לשקוע בקריאה. שעות רבות בילה בין הספרים והעיתונים של חדר הקריאה. התעניין במיוחד בספורט. תמיד מעורה בעניינים וער לכל המתרחש ובקי בשטח זה. וידע להפוך את ה"הלכה" ל"מעשה". שעות על שעות בילה במגרש הכדור רגל, שם ניהל על פי רוב מלחמת יחיד: למנוע מהכדור להיכנס לשער.

מאוחר יותר התפשטה התעניינותו לכל שטחי החיים בארץ ובעולם וגילה בכך בקיאות רבה, לא אחת ניהל ויכוחים קולניים על משמעותם של מאורעות פוליטיים וחברתיים ותמיד ידע להפיג את המתת על ידי קריצה שובבה וע"י כך מנע רוגז וכעס.

בכיתה ט' מצטרף אורי לצוות עובדי המטע וגם כאן מורגשת אהבתו הרבה ומסירותו לעבודה, כפטריוט אמיתי של הענף טען תמיד שבעבודה אפשר ללמוד הכול, ואם קיבוצניק אוהב את מקום עבודתו – אין הוא זקוק ליותר. נהנה לעבוד דווקא במחיצת המבוגרים בענף משום שמהם למד יסודות ראשוניים והכרחיים. בשנת ה-י"ב נרתם לאחריות על המפעל המסורתי של המחזור ונלחם בכל תוקף באספות החברה למען ביצוע שיקום מגרש הכדור רגל ובניית מסלול סביבו. משהוחלט על כך בחיוב הוא משקיע במפעל זה את מיטב כוחותיו ומרצו.

בסוף אוקטובר 1969 התגייס עם כל המחזור לצבא, עושה טירונות ברפיח, ועובר לביה"ס לשריון – שם למד תותחנות. עם סיום הקורס הוצב לגדוד 184 המפורסם. לאחר אימון והכשרה מעשית ירד לקו התעלה למשך שלושה חדשים, מהם חודש וחצי ב"מלחמה התשה". כשהציעו לו לצאת לקורס קצינים סירב בתוקף, והעיד על עצמו כי אינו נמנה על אוהבי המקצוע הצבאי וברצונו, עם גמר השירות הצבאי, לחזור הביתה ולהיות קיבוצניק טוב. בנובמבר 1970 עבר קורס מפקדי טנקים ועם סיומו הוצב חזרה לגדוד 184 - שם שירת כמפקד טנק עד סוף שירותו באוקטובר 1972.

ראינוהו מעט בתקופה הזו. היה מגיע הביתה פעם בחודש לערב שבת ומה ששמענו ממנו היה רק קמצוץ זעיר מכל מה שעבר עליו. בימי מלחמת ההתשה היה מספר הרבה על חוויותיו ומדבר על המצב בכללו. שמח תמיד לראות חברים, להיפגש ולשמוע.

אחרי השחרור מהצבא עבר תקופה קשה של לבטים, שהוא נקלע בין הצורך לצאת לשנה שלישית לבין הרצון לראות את העולם.

ולפתע המלחמה האיומה הזאת. ובצעדו לעבר המכונית שבאה לקחתו ביום הכיפורים, עוד הספיק לומר לנו: "חבר'ה, אל תדאגו. הטובים תמיד מנצחים".

ביום שלישי ה-9 ב-אוקטובר, היום הרביעי למלחמה, קיבלה החטיבה פקודת פתע לעצור התקפה מצרית שנעה ממערב למזרח באזור הגזרה המרכזית.

הפקודה נתקבלה בשעה 12 וכעבור כמה דקות כבר התחולל קרב בלימה ראשון.

יותר מאוחר התארגנה החטיבה להתקפת נגד כשהגדוד של אורי היה מיועד לכבוש יעד. בתחילה התנהל קרב חילופי אש בו הושמדו 4 טנקים של האויב ולאחר מכן נתקבלה פקודת הסתערות על היעד. במהלך ההסתערות נכנסה הפלוגה לתוך מארב חיל-רגלים מצרי. בשלב זה נפגע הטנק בו נמצא אורי. אורי והמפקד נפגעו.

 

עמותת בית טל

ע"ש קדושי טרוכנבורד ולוזישט בישראל

כצנלסון 68 ת.ד. 1350 גבעתיים 5327605 |  אימייל: beit.tal@gmail.com

הוקם ע"י MeyData - אתרים קהילתיים